המעסיק חייב להעביר את כל הכספים הנדרשים לקרן הפנסיה, לקופת גמל, לביטוח המנהלים של העובד או לקרן השתלמות במועדם. כל איחור בהעברת הכספים מעבר לזמן המוגדר בחוק, מחייב פיצוי הלנת שכר ובמקרים מסוימים אף קנסות ומאסר. המעסיק לא ראשי בשום דרך שהיא לעכב את העברת הכספים, גם במקרה של קשיים כספיים או אפילו בהסכמת העובד עצמו. על המעביד להעביר דוח מקוון לחברה המנהלת את קרן ההשתלמות או הביטוח הפנסיוני, ביחד עם העברת התשלומים הנדרשים.
המועד להעברת הכספים עבור ביטוח פנסיוני או קרן השתלמות, חייב להיות עד שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד או בתום חמישה עשר ימים לאחר סיום חודש העבודה. החל מהיום השישה עשר לחודש העוקב לחודש העבודה המעביד מחויב לשלם ריבית על הסכום שלא שולם בזמנו.
מעבידים שהפרישו את הכספים הנדרשים מהמשכורת של העובד לצורך ביטוח פנסיוני, קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים, אך לא העבירו את הכספים לגוף המנהל את הביטוח הפנסיוני של העובד, או אל קרן השתלמות, תוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך המעביד לשלם את השכר בהתאם לחוק, עוברים עבירה פלילית. העונש הצפוי על כך הוא קנס או מאסר בפועל.

מימוש הזכויות על הכספים המופקדים

העובד רשאי לתבוע את המעסיק על אי תשלום של כספי ההפקדה עבור קרן פנסיה בזמן. ניתן לתבוע את המעסיק על הפרת חובותיו במסגרת הסכם העבודה בינו לבין העובד. העובד יכול לתבוע את המעסיק לשלם לו את הכספים לקופת הגמל שלא שולמו בזמנם או לתבוע כספי פיצויים המשולמים לעובד עצמו. הפיצויים משולמים בהתאם לנזק שנגרם לעובד בשל אי תשלום בזמן. ההמלצה הגורפת היא להעדיף את תשלום המעסיק לקופת הגמל ולא תשלום פיצויים באופן ישיר לעובד, אך כמובן שכל מקרה צריך להיבחן לגופו של עניין.